החלטה בתיק ע"א 6518/05

הרקע

1.        מאז מינויו של המשיב למפרק החברה, הוא החל לערוך חקירות שונות לגבי הנסיבות שהובילו לפירוקה של חברת א.ש.ט.ס. יזום בע"מ (להלן: החברה).

2.        במהלך חקירותיו, התבררו למפרק העובדות הבאות:

           החברה התפרקה ולמעשה התמוטטה, כאשר השאירה חובות לנושיה בסכומים של למעלה מ- 40 מיליון ש"ח.

           עוד בטרם מתן הצו לפירוק החברה ואף בטרם מונה המשיב למפרק זמני של החברה, התברר, כי שני העובדים המרכזיים בחברה הם - מר אהוד שטרק, אשר שימש כמנהל החברה ומר נדב סוננברג, אשר שימש כמנהל הכספים של החברה - החלו לעבוד בחברה בשם "אינטראויל בע"מ", שהיא בעלת השליטה בחברה הנוספת בשם "אינטרפיד בע"מ" (להלן: החברות נשוא החקירה).

           עוד התברר למפרק, כי החברות נשוא החקירה עסקו, בין היתר, באותו תחום בו עסקה החברה, כלומר מסחר בגרעינים ותערובת לענף החקלאות.

3.        לטענת המפרק, מסמכים שהגיעו לידיו מלמדים, כי חובות מסוימים של צדדים שלישיים לחברת א.ש.ט.ס., אשר המשיב הוא מפרקה, מצאו את דרכם לחברות נשוא החקירה, וזאת במקום שישולמו לקופת א.ש.ט.ס.

4.        לפיכך, ביום 24.12.02 הגיש המפרק לבית-המשפט המחוזי בחיפה "בקשה לזימון לחקירה פומבית ולמתן הוראות למסירת מסמכים", שהופנתה כלפי המבקשים ואחרים. 

5.        ביום 28.4.03, קיבל בית-המשפט המחוזי את הבקשה בכפוף לכך, שהחקירה תתקיים במשרדי כונס הנכסים הרשמי בחיפה.

6.        לטענת המפרק, על-מנת לייעל את החקירה, הוא פנה לבא-כוח המבקשים בבקשה, כי ימציאו למשרדו את המסמכים המבוקשים בבקשה, אולם לטענתו, סירבו המבקשים להמציא את המסמכים המבוקשים בתואנות שונות.

7.        על-פי תדפיסי רשם החברות, נכון ליום 12.8.04, המבקש מס' 1, מר חיים שרביט, הינו מנהלה היחיד של חברת אינטראויל בע"מ; המבקש מס' 2, מר יונתן זומרפלד, הינו מנהלה של חברת אינטרפיד בע"מ.

           טוען המפרק, כי ממצאי חקירתו עד כה העלו, כי בשלב שבו נקלעה חברת א.ש.ט.ס. לקשיים, הועברה לכאורה פעילותה לחברות אינטארויל ואינטרפיד.

8.        או-אז, משסירבו המבקשים להציג בפני המפרק את המסמכים המבוקשים על-ידו, פנה המפרק, ביום 8.12.04, לבית-המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להורות על מסירת מסמכים לפי סעיפים 288 ו- 310 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות).

9.        בית-המשפט המחוזי (כבוד סגן-הנשיא ג' גינת) קיבל, ביום 2.6.05, את הבקשה והורה למבקשים למסור את המסמכים המבוקשים על-ידי המפרק, המפורטים בהחלטה, הכוללים מסירת מלוא כרטסת הנהלת החשבונות של חברת אינטראויל בע"מ ומלוא הכרטסת הנהלת החשבונות של חברת אינטרפיד בע"מ, לשנים 1997-2000.

10.      על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה ערערו המבקשים לבית-משפט זה. במסגרת ערעורם, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע. את בקשתם לעיכוב ביצוע סומכים המבקשים על שניים: האחד, שסיכוייהם לזכות בערעור גדולים. והשני, כי אם לא יינתן עיכוב ביצוע והערעור יתקבל, ייגרם להם נזק בלתי הפיך בכך שהמפרק יעיין בחשבונותיהם ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

           מנגד, המפרק, הוא המשיב, מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע ומבקש לדחותה. לטענתו, הוא החל בחקירות התנהלות החברה שהביאה לקריסתה לפני כשלוש שנים וחלוף הזמן עלול להקים למבקשים טענת התיישנות, אם ימשיכו בהעמדת מכשולים על חקירת המפרק. כמו-כן, לטענתו, זכותם של הנושים אינה נופלת כהוא זה מכל זכות נטענת על-ידי המבקשים וחלוף הזמן רק מחמיר את נזקם.  

דיון

11.      לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

12.      הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403).